It is stated in Sanhedrin (Sanhedrin 20a): Our Rabbis taught: In a place where they are accustomed for women to go out before the bier – they go out. After the bier – they go out. Our teacher, the Beit Yosef, wrote that now the custom is that they do not go out except after the bier, and one should not change. Thus far his words. And it is stated in the Yerushalmi that those who were accustomed to go out first – because they caused death to the world. And those who go out after the bier – so that the men shall not gaze at them. Therefore, since in going before the bier there is a concern of transgression, they established the custom that they should go out only after the bier. And in the Zohar "Vayakhel" it warned that women should not go to the cemetery, see there. And in Berakhot (Berakhot 51a) it is explained that one should not stand before women at the time they return from the deceased, for the Angel of Death dances before them, and he has permission to harm. And we say there: If one encounters them, what is his remedy? Let him leap from his place four amot, if there is a river let him cross it etc., and if not let him turn his face and say: "May the Lord rebuke you, O Satan" until they pass from him, see there. And the Tur wrote: In a place where they are accustomed for the mourners to go before the bier – they go. Thus far his words.
איתא בסנהדרין (סנהדרין כ א): תנו רבנן: מקום שנהגו נשים לצאת לפני המיטה – יוצאות. לאחר המיטה – יוצאות. וכתב רבינו הבית יוסף דעכשיו נהגו שאין יוצאות אלא לאחר המיטה, ואין לשנות. עד כאן לשונו. ואיתא בירושלמי דאלו שנהגו לצאת תחילה – מפני שהן גרמו מיתה לעולם. והנוהגות אחר המיטה – כדי שלא יסתכלו האנשים בהן. ולכן כיון דבלפני המיטה יש חשש עבירה, לכן הנהיגו שתצאנה רק אחר המיטה. ובזוהר "ויקהל" הזהיר שלא ילכו הנשים לבית הקברות, עיין שם. ובברכות (ברכות נא א) מבואר דאין לעמוד בפני הנשים בשעה שחוזרות מן המת, שהמלאך המות מרקד לפניהן, ויש לו רשות לחבל. ואמרינן שם: אי פגע בהן, מאי תקנתיה? לינשוף מדוכתיה ארבע אמות, אי איכא נהרא ליעבריה וכו', ואי לא ליהדר אפיה ולימא: "יגער ה' בך השטן" עד דחלפי מיניה, עיין שם. וכתב הטור: מקום שנהגו להיות האבלים הולכין לפני המיטה – הולכין. עד כאן לשונו.